[למאמר המקורי של פרופ' יצחק אדיג'ס (באנגלית) בבלוג שלו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על קוד הנאמנות, לחצו כאן]
פרופ' יצחק אדיג'ס הוא מהחשובים במומחי הארגון של סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, וזהו הבלוג האישי שלו, המתורגם לעברית.
[בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)
* * *
נאמנות היא ערך חשוב. מוערך. אבל, כמו כל דבר אחר בחיים, הכל במידה... לעודף נאמנות יש מחיר!
אם מנהל מגלה נאמנות יתר לעובדיו, הארגון עלול להיקלע לחוסר תפקוד. זה יכול לקרות כאשר מנהל מגונן על עובדיו, גם כאשר התוצר המשותף שלהם בינוני. התוצאה היא שהארגון אינו מתפקד כפי שיכול היה לתפקד; והמשקיעים אינם מקבלים את התשואה על השקעתם, שלה הם ראויים!
אז למי מנהל צריך להיות נאמן?
- ללקוחות?
- למשקיעים?
- לעובדים?
מנהל שמגן על עובדים, שאינם מביאים ביצועים טובים, הוא מטבע הדברים פחות נאמן לחברה שמגלמת את האינטרסים של המשקיעים והלקוחות. שניהם סובלים.
השאלה הזו - למי להיות נאמנים? - פוגשת אותנו, לא רק בעבודה, אלא גם בחיינו האישיים.
האם גיליתם פעם נאמנות לאחרים, גם במחיר פגיעה בצורכיכם? האם הייתם לאחרים, אך לא לעצמכם? האם גיליתם נאמנות יתר לארגון שבו אתם עובדים עד כדי פגיעה במשפחתכם?
[לתופעת 'קוד הנאמנות בארגונים המבטאת נאמנות יתר לארגון, לחצו כאן]
אז למי להיות נאמנים, קודם כל?
בראש ובראשונה לעצמנו: אם נעקוב אחר העיקרון שההצלחה הצריכה להתחיל בנו ומאיתנו החוצה, הרי שעלינו להיות נאמנים, בראש ובראשונה, לעצמנו. עלינו להיות כנים עם עצמנו ולבחון אם אנחנו שלמים באמת עם החלטותינו. מותר לנו להרגיש חובה הקריב חלק מהאינטרסים שלנו למען מישהו, או משהו, שהוא חשוב יותר בעינינו, אך לעולם לא עד כדי מצב שבו אנו מרגישים תחושה של קרבן.
הנאמנות השנייה היא למשפחה: אך למי תחילה? לבן / בת הזוג או לילדים?
לטעמי לילדים. אדם שבן / בת הזוג שלו מתעלל/ת בילדים, לא יכול להקריב אותם כדי להכיל את בן / בת הזוג. תמיד ניתן להחליף בן זוג; אבל, ילדים הם בלתי ניתנים להחלפה.
הנאמנות השלישית בהיררכיה היא הארגון שבו אנו עובדים:
הנאמנות הרביעית היא לקהילה שבה אנו חיים;
והחמישית לחברה האנושית בכללה, קודם המקומית ולאחר מכן הגלובלית.
עתה, האם סדר העדיפויות שלכם מתבצע כהלכתו?
אנו עדים היום לתופעה שבה ילדים ובוגרים צעירים מקדישים את חייהם למאבק בזיהום ובאי-צדק או באתגרים של זכויות אדם גלובליות; ובה בעת, מתעלמים מרווחתם עצמם וממשפחותיהם.
עצתי לכם: סדרו את סדר העדיפויות שלכם מבפנים החוצה: התחילו עם עצמכם; כאמירתו של האדמירל בדימוס ויליאם מק'רייבן (ראו כרזה למטה) לכיתת הבוגרים של אוניברסיטת אוסטין, "המחויבות שלך לחברה מתחילה עם הכנת המיטה שלך בבוקר."
